במצב הנוכחי במשק, ארגונים רבים עלולים "לשלם" את מחיר הקשיים הכלכליים של עובדיהם, מאחר והם משפיעים על יעילותם בעבודה. לכן, ארגונים רבים בוחרים להקנות לעובדים כלים להתנהלות כלכלית, ובכך לתרום הן לארגון והן להעצמת העובדים..
מחבר: ד"ר אורלי רדליך
ניהול לא יעיל של התקציב הביתי, גובה מחיר רגשי, תחושות לחץ, חוסר בטחון, ואף גורם לבעיות בזוגיות. כל זאת, בנוסף למחירים הכלכליים שהאדם משלם. במציאות הישראלית, נושא חשוב זה אינו מטופל כלל ואת מחיר ההזנחה משלמות משפחות רבות.
בשנים האחרונות, ארגונים רבים רואים בהקניית ידע וכלים להתנהלות כלכלית, אינטרס של הארגון ותרומה להעצמת העובד. מאמר זה יסקור את ההיבטים וההשלכות של כלכלת המשפחה על הארגון והעובדים.
בהיבט הפורמלי, יש בכל ארגון בעלי תפקיד שאחראים לרווחת העובד- זה יכול להיות מנהל משאבי אנוש, מנהל רווחה, מחלקת שכר או אפילו ועד העובדים. הדאגה הראשונה לעובד היא בנוגע לתשלומי שכר, תנאים סוציאליים והטבות כלכליות למיניהן. מעבר לכך, ארגונים רבים דואגים גם לבריאותם של העובדים, לשעות הפנאי שלהם, ולהכשרתם המקצועית; לרוב זה נעשה באמצעות הטבות של ימי כיף, חופשות סופ"ש, הרצאות וסדנאות, ארגון פעילויות גיבוש, יציאה להשתלמויות וסיוע במימון לימודים. אין ספק שכל מגוון ההטבות והפעילויות חשובות להעלאת שביעות רצונם של העובדים ובהתאמה להעלאת מוסר העבודה והתפוקה.
אך.. מה קורה כאשר העובד, למרות תמיכתו של הארגון, מוטרד מבעיות כלכליות? מי מטפל בזה? חשוב לזכור שהנתונים הסטטיסטיים שלנו די מדאיגים- כ-56% מהמשפחות בישראל נמצאות באוברדראפט קבוע ומתנהלות עם הלוואות והתחייבויות שהן מעבר ליכולתן הכלכלית. כ-24% נוספים אינם זכאים לקבל אשראי, מה שמותיר אותנו עם כמקסימום 20% מהאוכלוסייה שמצליחה להתקיים עם חשבון מאוזן ומעלה.
אז איך זה קשור לארגון?
התרחיש הבא יראה את המחיר שהארגון עלול לשלם על בעיותיהם הכלכליות של עובדיו:
תחילה, העובד מסתגר וטרוד בבעיותיו, מחשבותיו נודדות לכיוון החובות והקשיים הכלכליים; בהמשך, הצטברות החובות, צ'קים חוזרים וחשבונות שלא משולמים יוצרים חיכוכים בבית והלחץ הרגשי גובר. כל זה מתווסף למטלות היומיומיות של העבודה וזה בא לידי ביטוי בשחיקה של העובד וירידה הדרגתית בתפוקה; השלכה נוספת של עובד לחוץ ושחוק, זו הנטיה לעסוק בפוליטיקה ארגונית שמשמעה עימותים וסכסוכים עם אנשים במקום העבודה; כאשר המצב הכלכלי של העובד מחמיר, הוא פונה במצוקתו למנהל האחראי ומבקש העלאה בשכר, או קידום, או מקדמה על חשבון השכר, או הלוואה, וכד'. הוא ימשיך להטריד את המנהל עם בקשותיו, אך גם אם יקבל את מבוקשו, הוא ימצא את עצמו די מהר שוב מסתבך עם התחייבויות כלכליות, כי הוא ממשיך להתנהל באופן לקוי. בסופו של תהליך, נוצר אי שקט במקום העבודה ויש לנו עובד ממורמר, שמאשים את המעסיק בקשייו הכלכליים (שהרי זה מקור ההכנסות שלו ולכאורה זה לא מספיק).
אז מה עושים? להלן ארבעה כללי יסוד למנהל בארגון:
ראשית, חשוב להקפיד על התנהלות נכונה גם במקום העבודה! מתחילים עם "הראש"- אותם מנהלים בארגון שתפקידם לטפל בעובדים- חשוב שהם ידעו לזהות את מקור המצוקה ולכן גם הם צריכים להבין את מרכיבי כלכלת המשפחה וללמוד התנהלות כלכלית נכונה.
שנית, אסור לרחם על העובד ולתת לו עוד ועוד הלוואות ומקדמות שכר. גישה כזו רק תחמיר את מצבו הכלכלי, מאחר והוא לא למד לנהל נכון את כספיו. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי זו אינה גחמה פרטית שלי, אלא תוצר של ניסיון עשיר ומחקרים שנעשו בעולם ומצאו כי תוספת שכר הרבה פחות יעילה לעובד מאשר טיפול או יעוץ אישי, שנותן מענה אמיתי לבעיותיו.
הכלל השלישי ממליץ, ללמד את כלל העובדים בארגון איך לנהל נכון את כלכלת משפחתם. גם כאן אגייס לצורך העניין את המחקרים שנעשו בתחום ומצאו כי ניהול נכון של כלכלת המשפחה נותן לפרט תחושה של שליטה, חוזק וביטחון בעתיד, הוא מפחית לחצים ותורם ליעילות אישית בחיים ובעבודה.
כלל רביעי ואחרון מתמקד בהתייחסות לכל אותם עובדים במצוקה שזקוקים לסיוע כלכלי- אותם רצוי להפנותם לייעוץ רגע לפני ההלוואה הבאה, ואפילו להתנות בכך את קבלת ההלוואה. זו הדרך לשדר לעובדים כי יציבות כלכלת משפחתם, היא גם עניינו של הארגון, ולא רק דרך תלוש המשכורת.
בעצם, ניהול נכון של כלכלת המשפחה הוא השלמת מעטפת הטיפול המקצועית של מחלקת הרווחה בארגון. יש כאן למעשה רווח כפול- לארגון ולעובדים- מצד אחד, העובדים לומדים לתעל את תחושות הלחץ והדאגה לאפיקים חיוביים, הם רוכשים ידע הכרחי, ומקבלים כלים מעשיים לניהול יעיל יותר של כלכלת משפחתם; מצד שני, הארגון מרוויח עליה בשביעות הרצון ורמת התפקוד של העובדים, יחד עם צמצום פניות לקבלת סיוע כלכלי מהארגון.
לסיום, חשוב להבין- יסודות הניהול של כלכלת המשפחה כוללים, בין היתר, בניית תקציב מאוזן, הקצאת משאבים לחיסכון לעתיד, והערכות להוצאות בלתי צפויות. ניהול נבון של כלכלת המשפחה משפיע לא רק במקום העבודה, אלא גם על הזוגיות ועל חינוך הילדים. משפחות שמנהלות תקציב נכון- מגדילות את היציבות המשפחתית ואת היכולת להתמודד עם משברים, בונות לילדיהן עתיד טוב יותר, ומגדילות את הסיכוי לחיים טובים יותר.